אימאג'ים שרופים של ילדות\ הילי ולטר

סיפרתי לה על הפעם ההיא

שקיצרנו מהבתים הנטושים לקריה

דרך שדות התירס.

היא הנהנה

וכבתה את הסיגריה השלישית.

על כוס הפוך אחת.

לא שתיתי הפוך מעולם.

רציתי כמותה להגיד,

"הפוך חזק, בלי קצף, עם הרבה קצף"

התחבאנו שתינו בין השיבולים,

או התירס. התחבאנו בין התירס.

(עוד צעיר היה הוא, מלהראות כמו תירס)

מייז מוריק, למדתי פעם, כשרציתי להיות היא

והייתי אני, תמיד אהבתי יותר אותה

ואהבתי יותר עצמי.

עם ידיים שבורות,

אף סדוק,

פה יבש.

אני זוכרת שהסתכלתי עליה בפעם הראשונה,

אני אחרתי, אבל לפני זה היא אחרה

פשוט היה לה יותר תחת לתפוס מקום,

להניח את הילקוט

וכשהתבוננתי לשבת

הניחה את כף ידה

"תפוס".

שנאתי אותה,

שנאתי אותה ואהבתי

את עצמי

כשאני איתה

הדמיון פורח,

עננים, קרני שמש, צל המייז,

אני כמעט שוכחת מהבוץ.

הבוץ עוד עוטף לי את החלומות.

והפיח, מקו שמונים וארבע אלף

עוד עומד בעיני.

walter.h1900@gmail.com
Off Notes