המבול אמש
הטיח את האובך
של יום האתמול
קעקע אותו על העולם.
זה לא רק משהו באוויר,
תהיו בטוחים -
זה בנו,
בשורשים שלנו.
בכל תזוזה שננוע
הוא עולה מן האדמה
אופף עד מעל ראשינו,
אחר שוכך באיטיות
בנחיריים, בנקבוביות
אנחנו עבדים לאבק
ועוד צריכים בכל יום
להיות אסירי
תודה לאלוהי האקלים.
לא, הסביבה.
[מי הם הסביבה?]
משתעלים ושותקים
נחנקים ומתים
חום - קור - חום
הכל עטוף בתוך
ענן אבק ועשן
ואנחנו משתעלים ושותקים
מסובבים את גלגלי השיניים
יד נשלחת מעלה,
מעלה מושכי חוטים
עוד עננת ערפיח עולה על
העיר
לשלם את המחיר, לשלם את
המחיר.
מהר, מהר
דיבורים עייפים על עולם
מהיר.
מה בכלל קניתי?