יום רביעי, 2 במאי 2012

אסירי תודה


המבול אמש
הטיח את האובך
של יום האתמול
קעקע אותו על העולם.

זה לא רק משהו באוויר,
תהיו בטוחים -
זה בנו,
בשורשים שלנו.
בכל תזוזה שננוע
הוא עולה מן האדמה
אופף עד מעל ראשינו,
אחר שוכך באיטיות
בנחיריים, בנקבוביות

אנחנו עבדים לאבק
ועוד צריכים בכל יום
להיות אסירי
תודה לאלוהי האקלים.
לא, הסביבה.

[מי הם הסביבה?]

משתעלים ושותקים
נחנקים ומתים
חום - קור - חום
הכל עטוף בתוך
ענן אבק ועשן

ואנחנו משתעלים ושותקים
מסובבים את גלגלי השיניים
יד נשלחת מעלה,
מעלה מושכי חוטים
עוד עננת ערפיח עולה על העיר

לשלם את המחיר, לשלם את המחיר.
מהר, מהר
דיבורים עייפים על עולם מהיר.
מה בכלל קניתי?

יום שלישי, 1 במאי 2012

שברים


רציתי ללבוש שמלה אדומה
לצאת למצעד של האחד במאי
קמתי בבוקר
ראיתי את העולם
הצהרתי - יום מחלה
וחזרתי למיטה
לחלום.