יום חמישי, 2 ביוני 2011

י"ד אפיזודות של בילבול (או שובו של המטייל)

(א)

בניו יורק
שומע ספרינגסטין בפאב
אמריקן גירלז
ביוטי
פאי
פסיכו
אידיוט!

חלמתי על אמריקה באופנוע
שממות, מוטלים מסריחים שורצי עכברים,
פאבים שחוכי אל...
נדפק לי האופנוע...
מצאתי את עצמי בניו יורק
בוטיק עתיקות
מעביר את הזמן עם זקנה אנטישמית
הכל נשבר
החלום האמריקני שלי התנפץ
אולי ציפיתי ליותר מדי?
למה רציתי להיות מיוחד?
החלטתי לחזור,
לפחות לחופשה,
הביתה,
לישראל.

(ב)

אני פרא
אני בלב מדבר, חושב לשוב למקורות
לא לדת, למה שהיה עוד לפניה
לא רוצה לשוב הביתה
רוצה רחוק יותר אל העצים.
מרגיש כמו מחלה בלבו של ילד
מרגיש כמו מגיפה שעוד שנייה ומתפרצת
אני הנשא הראשון של הנגיף.
אני רץ רחוק יותר , מהר יותר
עוצר
נושם
מתעלף.


(ג)

חושך
חול בפני, בפי, בעיני
עדיין חושך
אני מתנתק
לוקח עוד שוט של וויסקי חסר שם
ומאבד אחיזה במציאות
חושך.

(ד)

מכוניות נוסעות
אנשים ממהרים
(היי! לאן אתם רצים?)
אני יושב בבית קפה במרכז העיר
חולם על דרום אמריקה
מחפש טיפת אוויר
אני לא נושם כל כך טוב
(מתחיל להזיע, הראש קצת סחרחר)
מסתכל קצת סביבי
מנסה להסדיר את נשימתי (נשמתי)
 מכוניות נוסעות
אנשים ממהרים


(ה)

יש סביבי אורות אדומים
יש סביבי עורות
הצלפות של שוט
בחורות, גברים
איפה אני?
מרחוק נשמע הקצב
במקום מוזיקה של מועדונים
נשמעת רק עצבות אקוסטית מוזרה...
יכולתי להיות עוד נורמאלי אז
יכולתי להיות בן אדם
או שמא זהו הגורל שלי?
העתיד הוא  להשתגע רק יותר...

(ו)

סטלה בין הרגליים שלי
נושכת קצת, לועסת
אני גורם לעצמי לגמור
כדי שייגמר גם הכאב
יחד עם כבודי העצמי

(ז)

אף אחד ללא יודע מזה!
זה סוד!

(ח)

צריך להיזהר מאנשים שמדברים ככה
אולי הם לא אמיתיים.
חמודיל'ה???
הוא מתעורר!!!
אני פוקח עיניים
יש מעליי גוש דמויות
אני עוצם עיניים
כולם מחייכים אלי
כמה אני חזק, הם אומרים
איך חזרתי לעצמי כל כך מהר
האמת שבתוך תוכי , אני כבר לא מי שהייתי
לא אחזור להיות אותו דבר.
גופי, עורי , הם רק קליפה
התחפושת ששלי לא מתאימה
אני חייב! לקרוע אותה מעליי!

(ט)

צרחות
אני שוכב בתוך שלולית
מתבוסס בדמי.
מה עשית!?
גם אני שואל את עצמי.
זה לא הפנים שלי!
זה לא הגוף שלי!
זה לא העתיד שלי!
זה מה שנשאר?
אני מאבד שיווי משקל...
אני מאבד משקל...
אומרים שאני נראה כמו צל
דמות אפלולית וכחושה.
שיער לא צומח שם.




(י)

אני מאוד מקווה, שבנסיעה הזאת,
לא יהיו ירידות.
הברקסים שלי פגומים קצת.
לא יודע מתי לעצור.
אני ממשיך לנסוע ללא מטרה
מחפש מקום שקט לשים את הראש
לנוח בו.
להראות בן אדם שוב
זה יהיה קשה.

(י"א)

אני חש, משמע
אני מרגיש.
עכשיו אני נוגע, בנקודות זמן
אני רואה אותו חולף בתיקיות צבעוניות
ועוצר כל אחת מהן לנוחותי
אם מישהו ייגע בי עכשיו
הלוואי
יוציא אותי מחלומי
אני רואה את שנותיי
עוברות
חולפות
לא הספקתי להניד עפעף.

(י"ב)

התכסיתי בשמיכה עד כי
רק שערותיי בצבצו מתוכה
פחדתי כל כך
אפילו לא ידעתי ממה.

(י"ג)

חייב לנסוע למקום פחות בטוח
חייב לנסוע, לתת ביס מהתפוח.

(י"ד)

השמיים מחייכים אלי
איזה יום יפה
אני רוצה לבכות הרבה
איזה יום, כל כך יפה.




לתגובות, שלל הצעות יעול לכתיבת ערך בויקיפדיה, כסף:

walterh1900@nospammail.net

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה